ranisaar.jpg

דר' איתן בלום - הרצאות והנחיה

מבוא לגזענות הישראלית

מה היא הגזענות הישראלית ומה התפקיד החברתי שלה? מה הם שורשיה ההיסטוריים, כיצד היא מתבטאת בתרבות הישראלית הנוכחית? כיצד ניתן למגר אותה, אם בכלל?

ההרצאה תיפתח בבירור המושג גזענות, ובתוך כך תשרטט את הנסיבות שבעטיין התגבש השיח הגזעני בסוף המאה התשע עשרה וכיצד מצא את דרכו אל התנועה הציונית המתגבשת.

נושא חשוב נוסף בו עוסקת ההרצאה הוא ההיסטוריה והמשמעות של הגזענות הפנים-יהודית החל מראשית ימיה של התנועה הציונות ועד ימינו. בהקשר לזה, יתוארו המתחים בין יהודי מזרח אירופה: "האוסטיודן", לבין יהודי המערב; את יחסם של ראשי הציונות ומתכנניה ל"עדות המזרח" (כ-10% בתקופת היישוב); ולבסוף את הדרך בה התמודדה מדינת ישראל עם העליות המהירות וההמוניות של שנות החמישים והשישים.

חלקה המסכם של ההרצאה יציע פתרון לטיפול בבעיית הגזענות במישור הלאומי והפרטי.

** ההרצאה מלווה במצגת שקופיות הכוללת ויזואליזציה של כל הפרטים ההיסטוריים והרעיונות הנדונים.


"קזה-קזבלן" והמצאת הישראלי ה'מזרחי'

דמותו של קזבלן הפכה מאז שנות החמישים לדגם לייצוג והתייחסות אל ה'מזרחים' ושימשה גם כדגם לייצוג העצמי של ה'מזרחים' ולבניית הזהות התרבותית שלהם. המחזה הוצג בגרסאות שונות ובאינספור הפקות (זוהי הפקה פופולארית בבתי ספר תיכוניים עד היום) ובכלל זה גרסה קולנועית מצליחה (1973), שהפכה את קזבלן לאייקון לאומי.

בתיאטרון הישראלי של שנות החמישים יוצג ה'מזרחי' בדרך כלל באמצעות דמות חד ממדית או שטוחה שייצגה את ה'מזרחי' על דרך של הנגדה בין ה"מזרחי הרע" ו"המזרחי הטוב". "המזרחי הטוב" (בדרך כלל ממוצא תימני) תואר כצייתן, מתרפס, אקזוטי, נאיבי, מסתפק-במועט, א-מיני, פרודוקטיבי, פועל חקלאי עם לב רחום וחם. לעומתו הועמדה דמותו של ה"מזרחי הרע" (בדרך כלל ממוצא מרוקאי) שתוארה כפרימיטיבית, טיפשה, מלוכלכת, תוקפנית, חייתית, אינה שולטת בדחפים מיניים, בעלת רגישות יתר לכבוד ותחושת קיפוח בלתי מוצדקת.

הופעתה של הדמות "קזבלן" בשנת 1954 הייתה יוצאת דופן לא רק כיוון שהתקבלה במהירות וזכתה לפופולאריות רבה, אלא מפני שהיא כוללת את שני האספקטים של ה'מזרחי'; המאבק בין "המזרחי הרע" והמזרחי הטוב" עמדו בלבו של המחזה והכתיבו את הקונפליקט המרכזי של הדמויות הראשיות.

בדיקת הרקע לכתיבת המחזה, להפקה ולעבודת השחקנים, ההתקבלות שלה בקרב הקהל, הביקורת וההנהגה הפוליטית, מעניקה לנו את אפשרות להמחיש בתמונות וקולות מן העבר, את הדרך בה הומצאה ה'מזרחיות' וכיצד עיצבה את זהותם של אלה המוגדרים או מגדירים עצמם ככאלה.

משך ההרצאה כשעה, מלווה במצגת שתכלול תצלומים מההפקה המקורית.

* ההרצאה מבוססת בין היתר על פרק המופיע במחקרי: "השכפול של המודל 'מזרחי' בשדה החברתי הישראלי - שנות החמישים והעלייה המהירה." היחידה למחקר התרבות, אוניברסיטת ת"א, 2003.


רופין והייצור

תרומתו האדירה של ארתור רופין לתנועה הציונית העניקה לו את התואר "אבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל". למרות זאת, הנרטיב ההיסטורי המקובל ממקם את רופין בעמדה אמביוולנטית שמתעלמת מתפקידו המכונן בהיווצרות השדה החברתי הארצישראלי. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שבמובנים רבים, ההיסטוריה של רופין סודקת את "סיפורי הכיסוי" (cover stories) של הלאומיות הישראלית.

בניגוד לתפיסה של רופין כ"פקיד ציוני" בכיר ככל שיהיה, הוא מוצג בהרצאה כמתכנן תרבות, וכאחד היצרנים והמפיצים הדומיננטיים של דגמי התפיסה והפעולה של הזהות התרבותית והרפרטואר העברי המודרני.

חלקה הראשון של ההרצאה יעסוק בדרך בה התגבשה זהותו התרבותית ותפיסת עולמו המדעית והציונית, בפרובינציות הפולניות של פרוסיה בסוף המאה ה-19.

החלק השני והמרכזי בהרצאה יתאר את הדרך בה יישם את תפיסת עולמו במסגרת תפקידו כמנהל המשרד הארצישראלי אותו ייסד וניהל החל מ-1908. בין היתר תסקור ההרצאה את תפקידיו המכריעים בהקמת הקבוצות הראשונות והתנועה הקיבוצית; בהקמת תל אביב; ביסוד ההסתדרות ובנק הפועלים; בהבאת יהודי תימן ("עליית יבניאלי") וב"הסכם ההעברה" והעלייה החמישית.

פעילותו של רופין – הציונית והמדעית – תוצג בהרצאה כניסיון להנחלת רפרטואר תרבותי חדש המבוסס על תפיסות פולקיסטיות ועל פרקטיקות גרמניות של "הנדסת אנוש" ואֶאוּגֶנִיקָה (השבחה גזעית).


דר' איתן בלום הוא ד"ר למחקר התרבות הישראלית, דרמטורג, שחקן, מתרגם, במאי, כותב, מרצה ומורה.