ranisaar.jpg

שלומי קינן - הרצאות

״מוזיקה מהסרטים״

״פסקול״... מה זה? איך עושים את זה? מאיפה באה המוזיקה המלווה סרטים, איך יוצרים אותה, ממה היא מושפעת ועל מה היא משפיעה? בעולם המודרני, רוב המוזיקה שאנחנו שומעים היא למעשה פסקול: אם בצפייה בסרט, אבל גם אם הטלוויזיה דולקת במקרה ברקע, או אפילו כשאנחנו גולשים באינטרנט- מוזיקה שמלווה תמונה נמצאת בלב החוויה המוזיקלית שלנו, לפעמים בלי שנרגיש, והמוזיקה חשובה במקרים רבים לא פחות מהסרט עבורו היא נכתבה.

בסדנה אדגים באמצעות דוגמאות אודיו ווידאו מרהיבות, איך כותבים ומפיקים מוזיקה לתמונה, איך עשו זאת גדולי המלחינים, ולמה המוזיקה (כשהיא עשויה נכון) יכולה להפוך סרט או תוכנית טלויזיה ליצירת מופת.


הסיפור הלא יאומן של אנטונין דבוז׳אק.

סופר-סטארים בין לאומיים אינם אמורים להיות אנשים צנועים ו-״נורמליים״, נטולי בעיות פסיכולוגיות וללא אגו חסר גבולות. הם אינם אמורים להגיע מפרובינציה אליה שאר העולם ה-״תרבותי״ מתייחס בזלזול. הם אינם אמורים להיות ביישנים עד כדי כך שהם כותבים מוזיקה רק למגירה עד גיל  .32ובוודאי שדבוז׳אק, הכפרי מבוהמיה,שבקושי ידע לדבר גרמנית, לא היה אמור ״לרשת״ את בראהמס בתור המלך הבלתי מעורער של המוזיקה האירופית, ועל הדרך ליצור במו ידיו ז׳אנר חדש לגמרי של מוזיקה אמריקאית, אותו פיתחו מעריציו שמעבר לים עד מה שאנחנו מזהים היום כסגנון אמריקאי/הוליוודי טהור.

אבל זה בדיוק מה שקרה.

אנטונין דבוז׳אק הוא אחת הדמויות המלבבות ביותר בתולדות המוזיקה המערבית. ה-״בעיה״ היחידה שיש לנו איתו היא ההצלחה הגדולה מדי של הסימפוניה התשיעית, ״מן העולם החדש״, יצירה מפורסמת עד כדי כך שהפכה להיות בנאלית עד שבימינו דבוז׳אק נחשב למלחין ״קל״ לכאורה, לא ״רציני״ כמו בראהמס או ואגנר.

זו תפיסה שגויה, ומטרת המפגש הקרוב היא לנפץ אותה לרסיסים. נעבור על המוזיקה של דבוז׳אק, ובעיקר על ה״סטאבאט מאטר״ המדהים שלו , וכך ניווכח שמדובר למעשה באחד המלחינים הגדולים בהיסטוריה, שהמוזיקה הרצינית שלו אינה נופלת מזו של חברו הטוב יוהאנס בראהמס. נראה איך עלה לגדולה מהכפר הקטן בבוהמיה ועד אולמות הקונצרטים הגדולים בוינה, לונדון וניו יורק, ואיך שמר לכל אורך הדרך בקנאות על זהותו הלאומית ועל תחביביו הנחמדים כמו גידול יונים וצפייה ברכבות נוסעות. יהיה מרתק!


"דארת ואגנר": הפסקול, המוזיקה והמוטיבים ב"מלחמת הכוכבים".

ההייפ חובק העולם שליווה את יציאת הסרט החדש (השביעי במספר) בסדרת "מלחמת הכוכבים" מעיד עד כמה הסדרה המיתולוגית הזאת חיונית בתרבות הפופולרית. אין אדם אחד על הפלנטה, בכל מקום בעולם, שלא יודע מי זה דארת ויידאר או לוק סקייווקר. וזו הזדמנות חגיגית לדון, לחפור, להלל ולקלס, ובמיוחד להעמיק בניתוח של היצירה, וכל המרבה הרי זה משובח.

בסדנה שלפנינו אתייחס לפסקול האלמותי של ג'ון וויליאמס. עד כמה זה היה מהפכני ב1977 בזמן שהסרט הראשון ראה אור, ואיך וויליאמס משתמש באופן אינטנסיבי בטכניקת הלייטמוטיב הואגנריאני כאמצעי נרטיבי ראשון במעלה המקדם את העלילה.

יהיה מרתק!


מוזיקה קלאסית בראי עכשווי

הרעיון לסדנה נולד בעקבות חוגי בית שאני מעביר כבר שלש שנים בפני קהל מבוגר ואיכותי, אנשים פעילים מאד הנהנים להאזין למוזיקה קלאסית, קונצרטים ואופרות, אך מרגישים בחסרונו של רקע עמוק ואמיתי על מנת להנות מהחוויה במלואה.

השאלה המרכזית הנובעת מתיאור זה היא, לדעתי, מדוע צריך בכלל הדרכה כדי להנות ממוזיקה נפלאה זו?

הבעיה, כמובן, היא לא עם המוזיקה עצמה. אחרי הכל, אין אדם בן התרבות המערבית שאינו מכיר, לדוגמא, את מוטיב ה“גורל“ הפותח את החמישית של בטהובן, או את ”מוזיקת לילה זעירה" של מוצרט. המוזיקה הזאת מוכרת אוניברסלית, באופן די דומה, נניח, למשפט המפורסם ”להיות או לא להיות“ או ל“מונה ליזה". המוזיקה מוטמעת עמוק בדי.אן.איי הקולקטיבי של כולנו, בהיותנו תוצר של התרבות המערבית.

אנחנו מכירים אותה ”מהאוויר“- שמענו אותה אלפי פעמים איפה שהוא, והיא פשוט "מוכרת" לכולנו. אז

באמת, אם זה כל כך מוכר (ובמשתמע: כל כך פופולרי) ,מדוע יש לאנשים וגם לחובבי מוזיקה מושבעים, צורך "להבין יותר"?

מטרת סדרת ההרצאות המוצעת היא להפוך את המוסיקה הקלאסית מאותה “חידה אקדמית” קשה לפיצוח למשהו קרוב, הגיוני, הניתן להבנה מלאה. הדרך להגיע לשם היא ללמוד לסגל לעצמנו ראייה שונה, ולא דרך אותה מסננת אקדמית, מלאת מסתורין ומושגים “מקצועיים” לכאורה, מונעת על ידי מסורת מגובשת שאינה מאפשרת ל”זרים” להיכנס . כך נלמד לשכלל את יכולת ההנאה שלנו מיצירות של גדולי המוסיקה.

נושאי המפגשים:

המוסיקאים כאנשים עובדים

באך, מוצרט, בטהובן, ואגנר)וכמובן שייקספיר ודה וינצ’י( היו בני אדם אמיתיים, בעלי -צרכים אמיתיים, שחיו בחברה ובסביבה מסוימת עבורה הם ייעדו את יצירותיהם. באך ומוצרט, לדוגמא, היו המוסיקאים הפרגמטיים ביותר שיש בנמצא: הם עבדו למחייתם, ובנסיבות חייהם השונות מאד משלנו המשמעות הייתה שהם נאלצו לעבוד הרבה יותר קשה מאתנו, ולשווק את עצמם כמונו. ניגש למוסיקה שלהם מהזווית הזאת ונגלה שכך היא הרבה יותר מובנת גם לנו.

המוסיקה הקלאסית היא המוסיקה הפופולרית של זמנה

המוסיקה הקלאסית הייתה חייבת לדבר לאנשים עבורם היא נכתבה, בדיוק כמו מוסיקה פופולרית הנכתבת היום, אחרת ליוצריה לא היה ממה להתקיים. נעבור על הרבה מאד דוגמאות הממחישות את הדמיון הזה: נראה למשל איך השפיעה המוסיקה הקלאסית על פסי הקול של סרטים הוליוודיים, מדוע אוהדי מכבי תל אביב בכדורסל שרים את ורדי וברוקנר, ודוגמאות רבות נוספות.

"גניבות" ממוסיקה קלאסית לפרסומות ופסי קול

נעבור על תהליכי עבודה מודרניים: לדוגמא, איך המוסיקאי ההוליוודי האנס זימר כתב את פסקול “שודדי הקריביים” ושזר בו שורה שלמה של “גניבות” ממלחינים שונים. אדגים איך בעבודתי על פרסומת לבנק אגוד בה רואים פיראטים “הושפעתי” בעצמי מאותם מקורות מהם האנס זימר הושפע וכך ייצרתי פסקול משכנע .

ניתוח יצירות מופת באור פרגמטי ניתוץ מיתוסים –

נבחן דוגמאות שונות של יצירות הנחשבות “יצירות מופת” מהמוסיקה המערבית, אך באור פרגמטי על מנת לסייע בהבנתן, למשל :"הפסנתר המושווה” של באך מורכב משתי סדרות של 42 פרלודים ופוגות בכל הסולמות.

שתי הסדרות נכתבו בהפרש של 42 שנה. אין שום סכימה או מוסכמה אמנותית המחייבת כתיבה כזאת. למה הוא עשה את זה?

נאזין וננתח את ה”מתיאוס פסיון” המופתי הקשה מאד להבנה באזנים מודרניות ללא הסבר. נדון ונאזין ליצירה תוך התייחסות לשלושת הז'אנרים מהם היא מורכבת, שהיו מובנים לבני דורו ואינם מובנים לנו, ואיך סיבות חוץ מוסיקליות )ליטורגיות במקרה הזה( כופות עצמן על המוסיקה .

המיתוסים מנותצים והקסם נשאר: מוצרט: נשואי פיגרו וחליל הקסם

נראה איך מוצרט שובר מוסכמות מוסיקליות כדי למשוך קהל והמוסיקה נותרת גאונית. נאזין לאופרות "נשואי פיגרו" ו"חליל הקסם" ונדגים כיצד מוצרט עושה זאת.

גדולתו של "הביזאר" התשיעית של בטהובן –

התשיעית של בטהובן היא אחת מפסגות האמנות המערבית בכל הזמנים, לא רק במוסיקה.

משמעויותיה והשפעותיה על כל פרמטר תרבותי במערב הן עצומות, מזמן כתיבתה בשנות ה42 של המאה ה19 ועד ימינו. ניתוח מוסיקלי של היצירה מגלה שהיא כתובה בצורה ביזארית קיצונית. נסביר מדוע היא "ביזארית" ואיך זכתה דווקא יצירה ביזארית כל כך במעמד "קדוש" כל כך?

וואגנר בחלל השימוש בטכניקות וואגנריאניות בפסי קול הוליוודיים -

בטרילוגיית הסרטים ”מלחמת הכוכבים” המוסיקאי מלחין הפסקול, ג’ון וויליאמס, משתמש בטכניקות הלקוחות מ"מחזור הטבעת" של וואגנר. ניתוח המוטיבים)באמצעות האזנה מודרכת( במחזור הטבעת מהווה חוויה מוסיקלית חזקה שאין דומה לה, ונדון גם בדמותו השנויה במחלוקת של וואגנר עצמו.

יחצ"נות ומוסיקה קלאסית

אראה איך בטהובן עושה לעצמו יחצ"נות במהדורה המודפסת של הסונטה השניה לפסנתר.

איך קונסטנסה מוצרט בנתה את המיתוס הרומנטי על בעלה המת ארבעים שנה לאחר מותו, והמיתוס שרד עד ימינו אלה כמו שרואים בסרט "אמדיאוס". איך המוסיקה של מאהלר לא זכתה להתייחסות וביצוע משמעותיים עד שנות ה 20 של המאה העשרים. ונראה איך אמנים בני זמננו עושים לעצמם יחסי צבור בצורה דומה.

איך זה יעשה ??

* הנושאים יועברו באמצאות האזנה וצפייה בקטעי אודיו וודאו שונים, הרצאה, ניתוח, ודיון.

* במהלך ההרצאות אציג את תהליכי העבודה ביצירת המוסיקה שלי ואראה בפועל את דרכי היצירה וכיצד הן

מושפעות מגדולי האומנים של המוסיקה הקלאסית.

* את מושגי היסוד הנדרשים להבנת המוסיקה אסביר באמצעים פשוטים, בלי שום צורך בידע בקריאת תווים

וכיו״ב, אין צורך בידע מוסיקלי קודם. כל שנדרש היא סקרנות וראש פתוח.

* בסיומו של כל מפגש אתן לכל המשתתפים הקלטות נבחרות של היצירות עליהן דנו באותו יום, להמשך

האזנה.

אחרי המפגשים אני מקווה שההאזנה והבנת המוסיקה תהייה קלה ונגישה הרבה יותר, ובסופו של יום זה שווה את המאמץ.

אין בנמצא מוסיקה יפה, חזקה, עמוקה או מדהימה יותר ממוסיקה קלאסית. אם נצליח להסיר את המחסומים באמצעות הבנה נכונה של המוסיקה הזאת, באמצעות האזנה מודרכת וקישורים להקשרים עכשוויים הנהירים לכולנו, התמורה בסופו של דבר היא היכולת להנות הנאה אמנותית צרופה מהיצירות המוסיקליות הגדולות והמדהימות ביותר שנכתבו לאורך ההיסטוריה. בשבילי, אין הנאה גדולה מהאזנה

דרוכה למלחינים גדולים אלה, ואחרי ההכרות ה”בלתי אמצעית” בדרך אותה אני מציע אני מאמין שגם לכם תהייה חוויה חזקה ומספקת מאד .




שלומי קינן הוא מוזיקאי בתחום המוסיקה הקלה בישראל. עבד עם מיטב האמנים, ביניהם אביב גפן, ירמי קפלן, שלום חנוך, אריק איינשטיין, שלמה ארצי, יהודה פוליקר, גלי עטרי ואחרים. בשנים האחרונות עיקר עיסוקו ביצירת פסי קול למוזיקה מוזמנת- פרסומות, סדרות טלוויזיה, וכיו"ב, במסגרת זו עבד על פרויקטים שונים גם בארץ וגם באנגליה ובארה"ב, והבסיס ליצירה זו הוא הבנה מעמיקה של מוזיקה קלאסית על כל גווניה (זו גם אהבתו הגדולה).

בנוסף קינן מרצה בכיר בביה"ס רימון (בית הספר הגבוה לג'אז ולמוזיקה בת זמנינו) בקורסים העוסקים במוזיקה למדיה ובעיבוד והפקה מתקדמים, הנחיית הרכבים, וגם מעביר כיתות אמן שונות במוסדות ברחבי הארץ . הדיסק האחרון שלו, קטעים אינסטרומנטליים, “Spy in the Sky EP", ראה אור לפני כחצי שנה תחת שם הבמה Skaynan בחו"ל ונמכר ב iTunes וב Amazon.

לשלומי קינן ידע רב בתחום המוזיקה ניתן לפתח יחד עם שלומי קורסים/ סדרות הרצאות מרתקות ומעשירות.